זה לוקח את היהדות מהעיסוק במה את לובשת, באם תתחתני או בחוקי כשרות, ומחזיר לה את הכבוד ואת החיים שלה – יהדות כתורת חיים.
גדלתי בסביבה מאוד יהודית אבל ליברלית. סבא שלי היה רב קונסרבטיבי, אבא שלי מתעסק בחינוך יהודי, כך שתמיד הרגשתי הסמן השמאלי מבחינת הדת וזה לא היה פשוט חברתית. כינו אותי "רפורמית", כמו שהיום משתמשים בביטוי "סמולן".
פגשתי את האיש שלי, את יונתן, בצבא. הוא מגיע ממשפחה חילונית לגמרי, כך שזה היה מסע משמעותי עבורנו – אנחנו נשואים כבר 13 שנים. אני חושבת שהסוד הוא לכבד אחד את השני. הוא היה פתוח, למד, הרגשתי שהוא שותף. כיום כבר לא חשוב לי להגדיר את עצמי ואיך אחרים מגדירים אותנו. אנחנו שומרים שבת כדרכנו, לא משתמשים בחשמל, עושים קידוש וחלק מהדברים של שבת. יונתן יכול לקרוא הודעות בטלפון, אבל לא יעבוד על המחשב. אני אוהבת מאוד את השבת שלנו, שיכולה גם להיות סתם בפיג'מה עם משחקי לוח. אני מרוצה מזה שאין מסכים ושאנחנו לא נוסעים בשבת. זה מייצר את המשפחתיות שלנו.