בחיים לא הייתי הופכת לעצמאית אם זה לא היה קורה. עבדתי כמעצבת דיגיטל בהייטק קרוב לעשרים שנה ובטח הייתי נשארת שכירה לנצח. אבל אז פיטרו אותי, פעמיים – אחת אחרי השניה. האופי שלי היה אופי של שכירה, וגם בעלי והסביבה הקרובה חשבו שכדאי לי להמשיך לעבוד כשכירה בבטחון יחסי, אבל החלטתי שאני לא מוכנה לעבור את זה יותר – זה מה שבעט אותי החוצה.
עם ארבעה ילדים בבית, היינו צריכים שתי משכורות, וההחלטה להפוך לעצמאית ולהקים עסק לא היתה פשוטה עבורי, ובעיקר לא קלה או מובנת לבעלי ולילדים. בתחילת הדרך לא הרווחתי כסף וכולנו שילמנו מחיר. ממשפחה של שתי משכורות, נסיעות לחו"ל ופינוקים היינו צריכים לרדת ברמת החיים, וזה רק כי אמא, בגיל 40, החליטה ללכת אחרי החלום שלה ולהקים את "מטיילים בכיפה" – אתר למטיילים שומרי שבת וכשרות בחו"ל.
בדרך כלל לוקח לאתר לפחות שנה עד שהוא נעשה רווחי, אבל במקרה שלי הייתי חייבת להתחיל להכניס כסף באופן מיידי. זה אומר שהאתר אמנם ברובו חינמי, עם בלוג טיולים ומידע למטיילים שומרי כשרות (תפילות, מסעדות, מקוואות וכד'), אבל אני גם מוכרת בו מוצרים דיגיטליים.
היעד הראשון שהימרתי עליו עם מוצר דיגיטלי היה אוסטריה – יעד בו מבקרים כרבע מליון ישראלים בשנה ואין עליו מספיק מידע לשומרי כשרות. מהצורך הזה נולד המדריך לאוכל כשר באוסטריה, שכולל מאות מוצרי מזון שניתן להשיג בסופרים ועברו אישור של רב מבחינת כשרות. המדריך כולל גם תמונות וסימון של מוצרים ללא לקטוז או ללא גלוטן, כך שהוא משמש גם יהודים חילונים ואפילו דרוזים או מוסלמים ששומרים חלאל.
כיום האתר מצליח לא רע בעזרת השם, עם 200 אלף צפיות בחודש ולמעלה מאלף רכישות של המדריך לאוסטריה ומכירות יפות של מדריכים ומפות נוספים. ככל שהעסק התפתח, שינינו בהדרגה בעלי, אני והילדים את הגישה כלפי המעבר שלי לעצמאות. בעלי מטורף עכשיו על העסק אפילו יותר ממני.
אנחנו גרים בבני ברק, בשכונה שיש בה מרחב וסגנונות שונים של אנשים. הבת הגדולה שלי כבר בת 20 והקטן בן 8 וחצי. כולם רוכשים השכלה במסגרת חרדית. אני עצמי גדלתי במשפחה מאוד חרדית, אבל פתוחה. אמא שלי אישה משכילה והיה לה חשוב לתת לנו השכלה ותרבות כללית. גדלנו על יצירות אמנות, ספרות ומוזיאונים. קראתי את "חדר משלה" של וירג'יניה וולף בגיל צעיר, והוא השפיע הרבה עלי ועל החשיבה שלי. גם זלדה המשוררת, נחמה לייבוביץ ועוד המון נשים יהודיות ומהעולם מעוררות בי השראה.
אמא שלי אישה של שיחות עומק, ניתוח ספרים ושיחות מטורפות. היא עצמה כותבת ספרים וגם אחותי, שרי מקובר, היא עיתונאית – כך שהקטע של הכתיבה חזק אצלנו בבית. כעת הבלוג נותן גם לי אפשרות לממש את כישורי הכתיבה שלי.
כיום אני עובדת ממתחם העבודה החרדי השיתופי "אמפרסנד" בבני ברק. אני אוהבת את מה שאני עושה, אבל משפחה ובריאות נמצאים בראש סדר העדיפויות שלי. לפעמים האיזון מופר. כשאתה שכיר זה קל, אבל אני עוסקת במשהו שהוא הנשמה והסיפוק שלי, ולכן חשוב לי לעבוד עם עצמי על לשים גבולות – יש דברים יותר חשובים.
