יום: מאי ב23, 2019

תמיד הייתי ילדה חרוצה, עם חזון וראייה קדימה. רציתי לראות עולם, לפרוץ דרך. בחצר בית הספר שלנו היה חדר קטן, ובו היתה המרפאה של דר' סאלים. כל יום בהפסקה הייתי יוצאת, עם ספר ביד, ויושבת מול החדר שלו, רואה איך הוא מטפל בחולים שמגיעים. יום אחד הוא קרא לי, ושאל אותי למה אני יושבת שם; אמרתי לו שאני מסתכלת איך הוא עוזר לאנשים, ושיום אחד גם אני אהיה רופאה. הוא נתן לי חלוק במתנה, ואני עשיתי לעצמי סטטוסקופ והייתי בודקת איתו אנשים.