בגיל שלי כבר לא עוזבים לחפש הרפתקאות חדשות. יש לי שתי בנות ובן, אני אוריש להם את הדוכן כמו שאבא שלי הוריש לי | מקומי

מקומי

אנחנו חולקים מקום אבל לא מכירים, מופרדים לשבטים וקהילות, חיים, לומדים ועובדים בנפרד. לא הגיע הזמן להכיר?

"מקומי" הינו פרויקט צילום חברתי המאפשר היכרות עם הנשים והגברים המרכיבים את החברה בישראל. מאחורי הפרויקט עומדים עפר קידר צלם ובלוגר, שרון טל אשת החברה האזרחית וחגי גריידי אחד שאכפת לו. רוצים להשתתף? כיתבו לנו

מקומי

יש לך סיפור מקומי?

החיפוש אחר סיפורים מקומיים ממשיך!
רוצה להתראיין ולהצטלם?

אמנון טובי, תל אביב | מקומי - להכיר את האנשים שחיים סביבנו
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב pinterest

בגיל שלי כבר לא עוזבים לחפש הרפתקאות חדשות. יש לי שתי בנות ובן, אני אוריש להם את הדוכן כמו שאבא שלי הוריש לי

אמנון טובי, תל אביב

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

אני פה בשוק ארבעים שנה. ירושה מאבא. זה היה שלו, וכדי שלא יקחו לנו את הדוכן התחלתי גם אני לעבוד פה. אבא שלי עבד בדוכן הזה מקום המדינה. אני מתל אביב כל החיים שלי. בא לפה כל יום, וכבר התרגלתי. אני לא יכול בלי השוק, זאת הבעיה. ככה זה אצל כולם, מי שנכנס פה לשוק – גמרנו, עד היום האחרון. לא יוצאים מפה. אני אוהב בעבודה הזאת את האנשים, להיות פעיל בחוץ, לא כל היום סגור בתוך משרד.

ומה אני לא אוהב? שיש פחות עבודה. פעם זה היה הרבה יותר בקצב, אבל מאז שפתחו את כל הסופרים ורשתות השיווק, אז יש פחות עבודה. הם עושים מבצעים על כל הפירות והירקות. אבל אין לנו ברירה, אנחנו מתקיימים מזה. פעם היינו מצליחים גם לחסוך כסף, עכשיו זה מהיד לפה. בגיל שלי כבר לא עוזבים לחפש הרפתקאות חדשות. יש לי שתי בנות ובן, אני אוריש להם את הדוכן כמו שאבא שלי הוריש לי, אבל אני לא מאמין שהם ימשיכו כאן. הבן שלי חזר בתשובה, למד להיות רב, אז אין באמת סיכוי שהוא יבוא לעבוד בכרמל.

ראיון: שרון טל | עריכה: חגי גריידי | צילום: עפר קידר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב pinterest

מה דעתך?

סיפורים מקומיים נוספים

מקומי

הצטרפו לחברים של פרויקט

מקומי

וקבלו מאיתנו מייל כשעולה סיפור חדש לאתר

דילוג לתוכן