מקוֹמִי | Mekomi | مِكومي

אני פה בשוק ארבעים שנה. ירושה מאבא. זה היה שלו, וכדי שלא יקחו לנו את הדוכן התחלתי גם אני לעבוד פה. אבא שלי עבד בדוכן הזה מקום המדינה. אני מתל אביב כל החיים שלי. בא לפה כל יום, וכבר התרגלתי. אני לא יכול בלי השוק, זאת הבעיה. ככה זה אצל כולם, מי שנכנס פה לשוק – גמרנו, עד היום האחרון. לא יוצאים מפה. אני אוהב בעבודה הזאת את האנשים, להיות פעיל בחוץ, לא כל היום סגור בתוך משרד.

בחיים לא הייתי הופכת לעצמאית אם זה לא היה קורה. עבדתי כמעצבת דיגיטל בהייטק קרוב לעשרים שנה ובטח הייתי נשארת שכירה לנצח. אבל אז פיטרו אותי, פעמיים – אחת אחרי השניה. האופי שלי היה אופי של שכירה, וגם בעלי חשב שאני צריכה להמשיך למקום העבודה הבא כשכירה, אבל החלטתי שאני לא מוכנה לעבור את זה יותר – זה מה שבעט אותי החוצה.